דני אור פוקס הוא אביו של אוריאל, ילד בן שמונה עם אוטיזם. בגיל צעיר, המורים של דני אמרו להוריו שהוא דיסלקטי, עם לקויות למידה – אבל מצד שני, שהוא מתנהג מצוין בזמן ההפסקה. משם התחילה הדרך שלו להיות שחקן כדורגל מצוין שמשחק כעת בנבחרת ישראל בכדורגל לגילו.

 לאחר סיום התיכון גויס דני לצה"ל ושירת בחיל הים על ספינות טילים. במהלך שירותו הפך למפקד קורסים. קצת לפני השחרור מהצבא הכיר את אשתו הראשונה, לה נישא ועמה יש לו שני ילדים במשותף- רוני וגילי.

לאחר שירותו בצבא, דני פתח את העסק הראשון שלו למכירת ספלים עם חריטות בהזמנה אישית – רעיון שהמציא וביצע בעצמו. העסק הצליח עד מלחמת המפרץ ב-1991 שגרמה לעסק שלו להתפרק והובילה לפתיחת עסק חדש לקינוחים.

לאחר שהתגרש והתחתן מחדש עם נטלי. הוא הקים חווה לגידול בעלי כנף מה שהתגלה כעסק מהנה ורווחי.

כשהילד הראשון של דני ונטלי – אוריאל – נולד, חייו של דני השתנו לחלוטין. כשהגיע אוריאל לגיל שנה, הוזרק לו חיסון, שהפך אותו לאחר מספר ימים לילד עם אוטיזם.

גילוי זה היה נקודת מפנה בחייהם של דני ומשפחתו – חייהם הפכו לאתגר מורכב הכולל מלחמות בבירוקרטיה הישראלית ובחברה שאינה מתמחה בקבלת השונה.

 האתגרים הרבים שעבר הביאו את דני לכתוב הרצאה בשם "החיים עם אוריאל", שזכתה לתהילה עצומה בכל הארץ. בהרצאה מספרים דני ובני משפחתו על הרגעים הדרמטיים והקשים שעברו בצורה הומוריסטית ומרגשת.

בזכות ההרצאה, דני החליט לאתגר את עצמו ולכתוב ספר וכתב את הספר "החיים עם אוריאל – שונה אך שווה", בספר דני פותח דלת לחייו האישיים וחיי משפחתו, הוא מדבר על אוריאל ומקסים את הקוראים בסיפורי המרהיבים מעולמו האישי.

הספר מציג מסר חזק מאוד על קבלת השונות בין אנשים, ומטרתו להעלות את המודעות לקבלת אנשים שונים ולשילובם בחברה כאזרחים שווים ולא כנטל.