מאירה וייס היא פרופסור לאנתרופולוגיה, מחברת ספרים ומאמרים רבים. עבודתה זכתה לשבחים רבים.

"למראית עין", שראה אור לראשונה בעברית, זכה לביקורות הטובות ביותר בכל התקשורת – טלוויזיה, עיתונים, ביקורות מקוונות, רדיו.

היא נולדה וגדלה בתל אביב, ישראל, ורואה ב-אוניברסיטת ברקלי את ביתה השני. 

היא פרופסור לאנתרופולוגיה, שהשתמשה במגוון ז'אנרים בכתיבתה.

היא כותבת ומתעניינת בספרות ואומנויות, צילום וכתיבה יוצרת.

היא נשואה ואם לשני ילדים, נכד אחד וחתול.

היא כתבה על יצירתיות, אהבת הורים, מוות ושכול, גוף וצורה, חדר המתים הישראלי, זכויות אדם, פורנזיות, אלימות וסבל חברתי, נתיחות פוליטיות (יצחק רבין), היא הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, היו"ר לסוציולוגיה רפואית באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר מרכז לייפר ללימודי מגדר באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בוועדת הלסינקי הממשלתית הגבוהה בישראל.