עמוס בלס נולד בוורשה חמש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש הגרמני של פולין. במשך שלוש שנים הוא שרד את זוועות השואה בגטו, ולאחר מכן חי כשנתיים בזהות שאולה של ילד נוצרי בכפר פולני. בשנת 1947, ילד אנאלפביתי בן שתים עשרה, הגיע לארץ ישראל עם הוריו.

עמוס בלס, שלמד בעיקר לבדו, השיג תעודת בגרות, שאפשרה לו להמשיך ללימודים אקדמיים. הוא שירת בצבא ולאחר מכן התקבל לאוניברסיטה משם קיבל תואר B.Sc בהנדסה בהצטיינות. במשך שלושים וחמש שנים עסק בתכנון ופיתוח עבור התעשייה הביטחונית. בנוסף לעבודתו, המשיך במחקר וקיבל תואר M.Sc. ותואר D.Sc. בהנדסת חומרים, זכה במספר פרסים והכרה על תרומתו. במשך עשר שנים נוספות לימד כפרופסור במכללה להנדסה עד לפרישתו בגיל שבעים ואחת.

עמוס בלס הוא אב לשלושה ילדים, ויש לו עשרה נכדים ושני נינים. התחביב שלו תמיד היה ציור. עבודתו, ברובה בסגנון מופשט, הוצגה בשמונה תערוכות יחיד ובכמה תערוכות אמנות קבוצתיות. לאחר פרישתו התמסר לכתיבת ספרים, בעיקר על השואה. ספרו הראשון יצא בעידוד ובסיוע של יד ושם, והוא פרסם תשעה ספרים נוספים בהוצאות שונות.