אמירה קידר נולדה בסתיו 1963 בקיבוץ בישראל. לאחר שירותה כקצינה בצבא הישראלי, התגוררה 3 שנים בפריז, שם למדה צרפתית עסקית ומדעי המדינה. כשחזרה מצרפת, היא השלימה B.A. ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. אמירה עבדה שש שנים כדיילת בחברת התעופה הישראלית אל-על ולאחר מכן החלה לעבוד כתחקירנית בטלוויזיה. במהלך עבודתה כתחקירנית, כתבה אמירה עשרות מיני-ביוגרפיות לתוכנית ראיונות ששודרה באותה תקופה בערוץ. מחקר וכתיבה על חייהם של אנשים גרמו לה להבין שכתיבת ביוגרפיות עשויה להיות המטרה שלה.

בשנת 2003, רחל, חברה ותיקה של אמה של אמירה, מתה מסרטן. על ערש דווי נתנה רחל לחברותיה את היומן שכתבה אמה במהלך חיסול גטו שדלצה (מזרחית לוורשה) באוגוסט 1942. ביומן – מסמך בן 9 עמודים מתורגם מפולנית – תיארה האישה בת ה-27 במילים פשוטות ומפוכחות את כל זוועות השלטון הנאצי בעיר הולדתה ומעל לכל – את הימים הנוראים של השמדת הקהילה היהודית בשדלצה. אמה של רחל תיארה בפירוט את הימים שהיא ורחל בת השנה בילו בעליית גג בזמן שהנאצים רדפו אחר יהודים ברחובות שדלצה כדי לשלוח אותם למחנות ההשמדה.

קריאת היומן הזה כאם צעירה, על התינוקת שנאבקת להישאר בחיים ועל אמה הנלחמת בסכנות שבחוץ ובתוך עליית הגג, גרמה לאמירה להחליט שהיא רוצה שאחרים ידעו על הסיפור המהמם הזה.

ביוני 2007, אמירה עזבה את עבודתה כתחקירנית וחודש לאחר מכן היא מצאה את עצמה על מטוס לפולין, והחלה במחקר משלה עבור הספר שכבר היה לה בראש.

רק ב-2009 הושלמה "ללצ'קה". 

מאז, אמירה כתבה ביוגרפיות וסיפורים משפחתיים נוספים למחייתה.

אחרי שגרה כמעט 20 שנה במקומות שונים, מתגוררת כיום אמירה עם שתי בנותיה בקיבוץ שבו נולדה.