איילה יוקד, בת לניצולי שואה, הרגישה תמיד שחובה ומחויבות צריכות להנחות אותה בכל תחום או עיסוק בו עסקה.

היא שירתה בצה"ל. היא התנדבה בקיבוץ, ונהנתה לעבוד שם בשדות, שלימים תיארה כחוויה מעוררת השראה. מבחינתה זו הייתה אידיאולוגיה בפועל, והיא התמסרה לזה בגוף ובנפש. היא התנדבה לעבוד בבית חולים והייתה מסורה להקלה על כאב וסבל. היא האריכה את עבודתה שם שנה אחר שנה ושקלה להיות אחות. בסופו של דבר היא לא יכלה לנטוש את צימאונה ללמוד ולמדה תואר ראשון בספרות אנגלית ובמדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

יוקד היא מחברת הספר הישראלי המהולל "עמק התפוחים". עיתון "הארץ" שיבח אותו כ"ביטוי אמיץ של חיי העולים בישראל עם הקמת המדינה".

יוקד נשואה ואמא לשלושה ילדים.