אברהם בר-אב (בן-טאטה), יליד מצרים, מתגורר כיום במצפה עדי שבגליל. בר-אב למד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעודו סטודנט, הוענק לו פרס כספי שנועד לאפשר לו לכתוב לתיאטרון. כסטודנט היה מעורב גם בהקמת קבוצת תיאטרון שוליים שהעלתה כמה מחזות קצרים שכתב וביים.

בר-אב כתב וביים מחזות ובהם "רוח אדמה ורוח קרקס" ו"מפעל הפה והטלפיים". שניהם יצאו בהוצאת "בימת קדם". במקביל לכתיבה לתיאטרון, כתב מספר רב של סיפורים קצרים שהתפרסמו בכתבי עת ספרותיים מרכזיים, כמו "מאזניים", "גג", "אלכסון" ועוד.

שבע שנים (2005-2011) הקדיש בר-אב לחקר וכתיבת הרומן ההיסטורי-ביוגרפי הסוחף שלו "רחוב שיח חמזה 17, קהיר" (הוצאת רימונים, 2011, 446 עמ'). בעוד שהרומן מספר את סיפורה של משפחת בן-טאטה, זהו גם סיפורם של מאות אלפי יהודים ילידי המזרח התיכון שחוו את המהפך המר מחיים ידידותיים, בטוחים ועשירים לסאגה מכוערת של שנאה, הטרדה ומעצרים שרירותיים, המסתיימים לרוב בגירוש.

הקוראים והמבקרים התלהבו מהרומן של בר-אב. כמה שנים לאחר הופעתו בעברית הוא תורגם לאנגלית ופורסם דרך אמזון.

המחבר הוזמן לדבר על ספרו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בר-אילן. קטעים מהשיחות הללו הוקלטו וניתן לצפות בהם ביוטיוב.

קובץ הסיפורים הקצרים של בר-אב, "פושקין מרוקאי", הכולל סיפורים על ילדותו במצרים, זכה בפרס אגודת הסופרים לשנת 2013.