איטה שטיין גבירצמן נולדה בשנת 1949, בפולין, למשפחה של ניצולי שואה שעלתה ארצה. מאז שנות העשרים המוקדמות לחייה ולאורך תקופה של שני עשורים, ביססה המחברת קריירה של ויוויסקטור. במהלך אותה תקופה היא ילדה את שלושת ילדיה וניווטה את שגרת היומיום התובענית בין תפקידה כאם וכעקרת בית לבין שליחותה המקצועית במעבדת המחקר למצוא תרופה לסרטן.

היא רק מלאה 40 כשאובחן כחולה בסרטן, המחלה שחקרה ללא הרף, והחלה בטיפול של שנה של כימותרפיה והקרנות. עם זאת, אתגר זה רק שימש להעצמתה הן מבחינה נפשית והן מבחינה רגשית והוביל להתעוררות מצפונה המדוכא, תוך הכרה בביקורת המיוחלת שלה על שיטת הוויוויסקציה.

בעודה נאבקת להציל את חייה, הבינה המחברת שאינה יכולה להתעלם עוד מהקונפליקט הפנימי החזק בין מעשה הוויוויזציה לבין סוגיות של ערכי מוסר, אתיקה ואנושיות. היא הקדישה את השנים הבאות להמשך חקירת הגישות השונות הקיימות לקראת vivisection כסטודנטית במחלקה למדעי הרוח. במאמריה האקדמיים היא דנה בפתרונות ישימים לצמצום היקף תרגול הוויוויסקציה לקראת נטישתו לחלוטין.

מתוך הכרה בצורך להעלות את המודעות הציבורית היא חולקת ברצון את ניסיונה האישי כוויוויסקטור, והופכת לסנגורית עבור אותם בעלי חיים שחייהם מונחים על כף המאזניים. בהבעת דעותיה בהתכנסויות ציבוריות ובמחאות וכן בדיונים שונים בכנסת, המחברת מדגישה בשקידה את החלופות הקיימות בהגנה על זכויות בעלי חיים.

"חולה על עכברים" נכתב כדי להעביר את ההודעה הזו בתקווה שהיא תקדם את שחרורן של חיות מעבדה.