אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך עברי ואב יחיד גאה לתאומים. הוא סיים תואר M.A בספרות עברית באוניברסיטת תל אביב והקים וערך את כתב העת הספרותי "שופרא לספרות יפה" (1986). הוא פרסם שמונה אוספי שירה, ארבעה רומנים, שלושה מחזות, שני ספרים לסופרים וחמישה ספרי ילדים. שלוש ממחזותיו הועלו. הוא זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לספרות, ב-1990 וב-2015. אילן שיינפלד היה עורך של העיתון היומי "על המשמר" (1981-1990) ודובר התיאטרון הקאמרי של תל אביב (1990-1992). בין השנים 1992-2014 הוא החזיק וניהל משרד יחסי ציבור שהיה ידוע בקידום תרבות ישראלית וארגונים ללא מטרות רווח.

אילן שיינפלד ידוע כהומוסקסואל, והוא אחד הישראלים הראשונים לצאת בפומבי מהארון. בין השנים 1992-1995 הקים וניהל, במעונו, את הסדנה העברית הראשונה לסופרים הומוסקסואלים. בשנת 1998 הקים את הוצאת הספרים העברית הגאה הראשונה, "שופרא". בשנת 2000 הוא הקים את בית הקפה וחנות הספרים ההומואים, "קפה תיאו", שסבל מהתקפות הומופוביות של שכנים ונסגר ב-2002.

אילן שיינפלד איבד את בן זוגו הראשון, הצייר סער עפרוני, ב-1986, לאחר התקף קשה של שיתוק תקופתי. הוא נשוי כבר עשר שנים לבן זוגו השני, הצלם הידועה בעולם עדי נס. כעת הוא חי עם הבנים התאומים שלו, שאותם הביא לעולם בסיועה של אם פונדקאית בהודו.