יחזקאל רובין נולד בפולין למשפחה של ניצולי שואה. הוא עלה ארצה ב-1950, מוקף בניצולים שלא הצליחו להתגבר על זוועות השואה. כחייל צה"ל שירת רובין כסדרן חדר ניתוח בחיל הרפואה. הרומן הראשון שלו, "ביאפרה", נכתב לאחר התנסותו במהלך משלחת הסיוע ההומניטרי לניגריה ב-1967.

רובין הקדיש את הרומן השני שלו, "אחרי השעה האפלה ביותר", לקורבנות השואה. הוא מאמין בתוקף שרק על ידי התמודדות עם הטראומה אפשר לחזור לנורמליות בחיים.

רובין נשוי למעלה מחמישים שנה ויש לו שלושה ילדים ותשעה נכדים. הוא מעורב באופן פעיל במספר ארגוני מתנדבים וכותב רבות על המאבקים והישרדות של אחרים.