נולדתי יהודיה וישראלית בעיר הדו-לאומית- חיפה. כיום אני מתגוררת עכשיו בלב תל אביב, ברחוב הארוך ביותר בעיר לזכרו של ארלוזורוב שנרצח.

יש לי שני עטים בבית – עם אחד אני כותבת רומנים, עם השני אני כותבת כתבי תביעה או הגנה כעורכת דין לדיני משפחה. אני גם משתמשת בעט הכותבים כעורכת וככותבת רפאים (מה זה? תארו לעצמכם את המערכונים שבהם אדם אחד עומד עם ידיו מאחורי גבו ואדם אחר עומד מאחוריו ומושיט את ידיו החוצה כדי לתפקד עבורו.) בין לבין אני מרצה, מלמדת קורסי כתיבה יוצרת ומתפרנסת בעוד דרכים שונות ומגוונות.

את הדוקטורט שלי לספרות ופילוסופיה קיבלתי ב-1990, במזכירות בר-אילן שנשאה את השלט "ויה דוקטורוזה". לאחר זמן מה התקררתי, ואחרי זמן מה רציתי עוד, וב-2001 הלכתי ללימודי משפטים. את תעודת עורכת הדין קיבלתי מיושב ראש בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק.

עברתי דרך אוניברסיטאות רבות – תל-אביב, חיפה, בר-אילן, הנגב ובאר-שבע כמרצה. הייתי דיקן במכללת "המשולש" בבקעה אל-גרביה ובמכללת בית-ברל הייתי ראש החוג לכתיבה אמנותית. עברתי הרבה עד שהבנתי שהאקדמיה היא לא המכון המתאים לי.

השתתפתי בכמה כנסים בינלאומיים והרצתי על הכתיבה שלי. הספרים שלי תורגמו למספר שפות. קיבלתי מספר מלגות, פרסים ומענקים, שעזרו כהכנסה וגם כתחליף טוב למחיאות כפיים שזמרים תמיד מקבלים בסוף מופע טוב וסופרים אף פעם לא מקבלים בסוף ספר טוב, כשמסיימים לקרוא אותו ב-2 בלילה, לבד, על איזו מיטה נידחת.

פרסים ומלגות:

 פרס "קרן תל אביב לאמנות ותרבות" לספרות, 1980.

 מלגת "קרן דב סדן" לעבודה לתואר שני, 1981.

 פרס "קרן הזיכרון" לתרבות יהודית, 1991.

 מענק "קרן הקולנוע הישראלי", 1993.

 פרס "קוגל" לספרות, 2001.

 האהוב עליי מבין הספרים שלי הוא תמיד הספר הבא.

בין כל המחשבות שלי, שחלקן נכתבו וחלקן נכתבו בספרים, היו לי שלושה ילדים. והם יצירות המופת שלי – תם, דין ואביגיל.