שופט בית המשפט העליון גבריאל בך – הילד שסולק מגרמניה על ידי הנאצים, הפך לאחד מעורכי הדין במשפט אדולף אייכמן, יחד עם גדעון האוזנר. יותר מחמישים שנה חלפו מאז משפט אייכמן, שממשיך לעורר עניין בכל העולם והיה אחד משיאי הקריירה המקצועית של בך.

גבריאל בך מילא תפקידים בכירים במערכת המשפט בישראל. כששימש כפרקליט המדינה ואחר כך כשופט בית המשפט העליון, טיפל בתיקים רבים, כולל כמה שזעזעו את המדינה. הוא עסק בתיקים של רצח ואלימות, בתיקים מורכבים הקשורים לביטחון המדינה, בעבירות הצווארון הלבן הראשונות בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובעתירות תקדימיות לבית המשפט העליון. הוא אפילו נשלח למשימות חשאיות בחו"ל. יחד עם מאבקו העיקש בנורמות חברתיות בלתי הולמות, הוא הדגיש תמיד את חשיבות ההגנה על זכויות הנאשם ואת החובה לנהוג בכבוד ובהגינות כלפי כל אדם.

כשזכה לכבוד בעת פרישתו מבית המשפט העליון, אמר השופט אהרון ברק, שכיהן באותה תקופה כנשיא בית המשפט: "כולנו אוהבים את גבי. המוצקות שלו נותנת לנו אחיזת יד במצבים קשים. האינטליגנציה שלו משמשת לנו מדריך. הגינותו והיושרה שלו היו כוכב צפון עבורנו, המנחים את דרכנו. האופטימיות הקדחתנית שלו וחוש ההומור המשובש שלו עזרו לנו לעבור הרבה שעות קשות. יש לו ג'נטלמניות שלא ניתן למצוא בסביבות שבהן אנו גרים".