יהודית הראל נולדה בשנת 1931 במונקץ’, צ’כוסלובקיה (כיום חלק מאוקראינה).

בשנת 1944 נשלחה יהודית עם אמה, אביה ובני משפחה נוספים לאושוויץ.

לאחר שחרורן של יהודית ואמה מהמחנה, עברה יהודית לבודפשט, הצטרפה לתנועת הנוער השומר הצעיר והחלה בהכנות לעלייה לארץ ישראל.

שם פגשה גם את מי שעתיד להיות בעלה, מנחם הראל. בדרכם לישראל בשנת 1948 נעצרו בידי הבריטים ונשלחו למחנה מעצר בקפריסין למשך כחצי שנה.

לבסוף הגיעה יהודית עם קבוצה לקיבוץ נגבה בהיותה בת 17. זמן קצר לאחר הגעתם פרצה מלחמת העצמאות ויהודית השתתפה בהגנת הקיבוץ.

לאחר המלחמה נישאה למנחם ונולדו להם שלושה ילדים: אורנה, שלקתה במחלה נפשית בגיל 17, זֵאבִי, וסיגל, שנולדה עם תסמונת דאון.

לבקשת נכדיה החלה יהודית בכתיבת ספר זה. בינואר 2024 סיימה את עבודתה עליו, ובפברואר של אותה שנה, הלכה לעולמה לאחר מאבק בסרטן הלבלב.