שרה ליבוביץ ז"ל
שרה נולדה ב-1928 בווליקיה קומיאטי שבצ'כיה. כשהייתה ילדה, האזור סופח להונגריה וכיום הוא חלק מאוקראינה. שרה היא הבת הבכורה מבין שישה ילדים במשפחת הרשקוביץ. לאחר שהצבא הגרמני פלש לכפר שלה במרץ 1944, כשהייתה כמעט בת 16, נלקחה שרה עם הוריה וחמשת אחיה לגטו מונקץ', וכעבור מספר שבועות נלקחו ברכבת למחנה ההשמדה אושוויץ. אמה של שרה וחמשת אחיה נלקחו ישירות לתאי הגזים. שרה נפרדה ממשפחתה ונשלחה לעבוד במחנה. המספר A-7807 הוטבע על זרועה. אביה נלקח לעבודה כזונדרקומנדו באושוויץ-בירקנאו, והיא פגשה אותו מספר פעמים, מעבר לארבע גדרות תיל. כמה חודשים לאחר מכן, אביה הוצא להורג יחד עם 300 אנשי זונדרקומנדו.
שרה שהתה באושוויץ תשעה חודשים, עד ליום השחרור, אז שקלה רק 28 ק"ג. היא הייתה היחידה ממשפחתה ששרדה את המחנה. היא עלתה ארצה ב-1947 עם בעלה ובתם דליה בת השנתיים, ובהמשך נולדו להם שתי בנות נוספות – דורית ואתי. משימת חייה של שרה הייתה לספר את אשר קרה לה באושוויץ. עם השנים הפכה ל"אשת עדות" והרצתה רבות על סיפור השואה שלה, ותמיד חזרה על המילים "שרדתי כדי לספר".