נינה סלבסט הצטרפה לנציבות המים, המחלקה הממשלתית האחראית לפיתוח וניהול מקורות המים של ישראל בתחילת שנות ה-60, ככלכלנית זוטרה. היא פרשה שלושה עשורים לאחר מכן כיועצת כלכלית של נציב המים וראש הלשכה הכלכלית של הנציבות. במהלך אותן שנים מכוננות למדינה הצעירה הייתה לה הזכות להשתתף בעבודתו של צוות מקורי, נועז ויצירתי להפליא – של מהנדסים והידרולוגים, אגרונומים וחקלאים, מדענים וקובעי מדיניות – ששינה את פני המדינה, פריחת המדבר ופיתחה שיטות השקיה חדשות ויעילות שהביאו ברכות גדולות בארץ ובעולם. לקראת סוף התקופה היא גם הייתה שותפה במודעות הגוברת למחיר ההצלחה ובהתחלות החיפוש אחר פתרונות לבעיות המתעוררות של המלחה וזיהום.

עם פרישתה, עדיין מוקסמת מהמים, היא הקדישה את זמנה לחקור את האינטראקציות המורכבות שלהם עם המין האנושי. ספר זה הוא תוצר של אותה פעילות ודיווח על הפנורמה הקלידוסקופית שגילתה.